ממוגרפיה היא כלי ההדמיה העיקרי לאבחון מוקדם של סרטן השד. מדובר בצילום רנטגן של השד, שיכול לגלות גוש כאשר הוא קטן מדי מכדי שאת או הרופא שלך תרגישו אותו.
הממוגרפיה היא בדיקה מהירה ופשוטה, והיא מתבצעת באמצעות הנחת השד בין שני לוחות, הלוחצים על השד ומשטיחים אותו. בדרך כלל התחושה היא אי נוחות קלה, כתוצאה מהלחץ, ועל פי רוב מבוצעים שני צילומים לכל שד. הבדיקה עצמה נמשכת מספר שניות.
נשים עם רקמת שד רגישה ונשים שעברו ניתוח כריתה חלקי והקרנות עשויות לסבול מכאב בזמן הבדיקה. במצב זה ניתן לקחת תרופה נגד כאבים כחצי שעה לפני הצילום.
מה רואים כשיש גידול?
כאשר קיים גידול בשד, התבטאותו בצילום היא לרוב כממצא לבן יותר מהרקמה התקינה (בצילום הראשון, מוקף בעיגול אדום). רקמה בלוטית, האופיינית יותר לנשים צעירות, לבנה יותר בצילום מרקמה שומנית האופיינית יותר בגיל מבוגר, ונראיית בצילום כשחורה יותר. לכן בקרב נשים צעירות בדרך כלל קשה יותר לאתר גידולים באמצעות ממוגרפיה (ממצא לבן על רקע לבן).
השילוב של אינפורמציה מועטה יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של גידולים סרטנים בגיל צעיר הוא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש בממוגרפיה בנשים צעירות נעשה רק במצבים מיוחדים.
ביטוי נוסף לגידולים בצילום הוא "הסתיידויות" - נקודות לבנות זעירות בעלות מראה אופייני (בצילום השני, מוקפות בעיגול אדום). גם כאן, קשה יותר בדרך כלל לראות הסתיידויות בנשים צעירות. לעתים קיימות הסתיידויות שאינן מכוונות לאפשרות של גידול סרטני. הסתיידויות חשודות לגידול יכולות בהחלט להופיע בהיעדר גידול סרטני, ולכן נוכחותן אינה מהווה הוכחה סופית לגידול. בכל מצב של חשד לגידול בצילום יש צורך בדגימת רקמה לאבחנה (ביופסיה).
הממצאים העיקריים בממוגרפיה הם גושים ואסימטריה - איזור עם רקמה צפופה יותר מהרקמה שמסביב או מהרקמה שבשד השני. לגושים הנראים בממוגרפיה מאפיינים העוזרים להבדיל ברמות חשד שונות לממאירות.
גושים בעלי סמיכות גבוהה (בולטים יותר ולבנים בצילום) עם שוליים לא סדירים, חשודים לממאירות. שוליים לא חדים ולעתים עם שלוחות לרקמה שסביב יכולים להיות מודגמים לעיתים גם באולטרסאונד.
גושים בעלי מראה אחיד יחסית (עגולים) עם שוליים סדירים יכולים להיות ציסטות, שהן חלל מלא בנוזל. לאבחון ציסטה יש צורך בבדיקת אולטרסאונד. במידה ומדובר בציסטה "פשוטה", הווה אומר חלל אחד ללא מחיצות וללא חלק מוצק בדופן הציסטה, הרי שמדובר בממצא שפיר.
במידה ובאולטרסאונד מוגדר הממצא כמוצק, הרי שמדובר בגוש שפיר. לעתים רחוקות מסתמן גוש סרטני כגוש בעל מראה רנטגני שפיר (ממוגרפיה, אולטרסאונד). במצב זה בדרך כלל המראה הרנטגני השפיר מכוון לגידול סרטני שמתנהג באופן שפיר (פחות אלים) יחסית לרגיל.
אסימטריה
זהו ממצא שכיח יחסית עם רקמה "דחוסה" או לבנה יותר באיזור מסויים בשד בצילום, ללא גוש מוגדר. בדרך כלל יומלץ על אולטרסאונד, בכדי לבדוק אם מדובר בכל זאת בגוש. למרות שבדרך כלל מדובר בממצא שפיר, אסימטריה יכולה גם לייצג גידול סרטני ולכן מחייבת התייחסות יסודית.
איכות הממוגרפיה
ככלל, מקובלת ההערכה שממוגרפיה יכולה לאבחן כ-85% מהגידולים הסרטניים בלבד. ממחקרים עדכניים נראה שייתכן ושיעור ההחמצה של גידולים הוא אף גבוה משנהוג היה לחשוב.
תשובה תקינה של ממוגרפיה בנוכחות של גידול שכיחה יותר כשרקמת השד בלוטית יותר - ולכן איזורים נרחבים נראים לבנים או דחוסים יותר בצילום. דבר זה מקשה על איתור גידולים, הנראים בדרך כלל לבנים אף הם. ריבוי רקמה בלוטית לבנה, האופייני יותר בנשים צעירות, לא שולל אפשרות של גילוי גידול - אך מוריד את יעילות הבדיקה. רקמה בלוטית או "דחוסה" יחסית אופיינית גם לנשים אחר הפסקת המחזור החודשי המטופלות בטיפול הורמונלי חלופי.
צילום הממוגרפיה מוערך, לכן, לפי החלק היחסי של הרקמה הבלוטית (בסולם שכולל 4 דרגות). ככל שקיימת פחות רקמה בלוטית ויותר רקמה שומנית הדירוג נמוך יותר - ורמת המידע שניתן לקבל מהצילום גבוהה יותר.
לכן כשהדירוג גבוה, רמת האינפורמציה העשויה להתקבל נמוכה יותר, ויש פחות ביטחון שניתן לשלול נוכחות גידול, גם כשאין עדות לכך בצילום. במצב זה רצוי להשלים את הבדיקה על ידי אולטרסאונד.
שיעור הבדיקות בהן מדורגת סמיכות הרקמה כגבוהה, עם רמת אינפורמטיביות נמוכה יחסית יורד בכ-20% כשמדובר בבדיקת ממוגרפיה חדישה יחסית - ממוגרפיה דיגיטלית. בקבלת תשובת ממוגרפיה "תקינה", לגיטימי ורצוי לשאול מה רמת האינפורמטיביות של הבדיקה והאם יש מקום גם לאולטרסאונד.
השימוש באולטרסאונד של השד בשנים האחרונות כבדיקת סקר משלימה לממוגרפיה התפתח מאד בשנים האחרונות. במכוני הדמיית שד ברמה גבוהה ימליצו על אולטרסאונד להשלמת הבדיקה במידה ואיכות הממוגרפיה לא אופטימלית, גם כשאין ממצא חשוד בממוגרפיה. מחקרים מראים כי תוספת של אולטרסאונד במצבים אלו, מעלה את שיעור האבחון המוקדם של גידולים סרטניים בכ-30%.
הממוגרפיה היא בדיקה מהירה ופשוטה, והיא מתבצעת באמצעות הנחת השד בין שני לוחות, הלוחצים על השד ומשטיחים אותו. בדרך כלל התחושה היא אי נוחות קלה, כתוצאה מהלחץ, ועל פי רוב מבוצעים שני צילומים לכל שד. הבדיקה עצמה נמשכת מספר שניות.
נשים עם רקמת שד רגישה ונשים שעברו ניתוח כריתה חלקי והקרנות עשויות לסבול מכאב בזמן הבדיקה. במצב זה ניתן לקחת תרופה נגד כאבים כחצי שעה לפני הצילום.
מה רואים כשיש גידול?
כאשר קיים גידול בשד, התבטאותו בצילום היא לרוב כממצא לבן יותר מהרקמה התקינה (בצילום הראשון, מוקף בעיגול אדום). רקמה בלוטית, האופיינית יותר לנשים צעירות, לבנה יותר בצילום מרקמה שומנית האופיינית יותר בגיל מבוגר, ונראיית בצילום כשחורה יותר. לכן בקרב נשים צעירות בדרך כלל קשה יותר לאתר גידולים באמצעות ממוגרפיה (ממצא לבן על רקע לבן).
השילוב של אינפורמציה מועטה יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של גידולים סרטנים בגיל צעיר הוא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש בממוגרפיה בנשים צעירות נעשה רק במצבים מיוחדים.
ביטוי נוסף לגידולים בצילום הוא "הסתיידויות" - נקודות לבנות זעירות בעלות מראה אופייני (בצילום השני, מוקפות בעיגול אדום). גם כאן, קשה יותר בדרך כלל לראות הסתיידויות בנשים צעירות. לעתים קיימות הסתיידויות שאינן מכוונות לאפשרות של גידול סרטני. הסתיידויות חשודות לגידול יכולות בהחלט להופיע בהיעדר גידול סרטני, ולכן נוכחותן אינה מהווה הוכחה סופית לגידול. בכל מצב של חשד לגידול בצילום יש צורך בדגימת רקמה לאבחנה (ביופסיה).
הממצאים העיקריים בממוגרפיה הם גושים ואסימטריה - איזור עם רקמה צפופה יותר מהרקמה שמסביב או מהרקמה שבשד השני. לגושים הנראים בממוגרפיה מאפיינים העוזרים להבדיל ברמות חשד שונות לממאירות.
גושים בעלי סמיכות גבוהה (בולטים יותר ולבנים בצילום) עם שוליים לא סדירים, חשודים לממאירות. שוליים לא חדים ולעתים עם שלוחות לרקמה שסביב יכולים להיות מודגמים לעיתים גם באולטרסאונד.
גושים בעלי מראה אחיד יחסית (עגולים) עם שוליים סדירים יכולים להיות ציסטות, שהן חלל מלא בנוזל. לאבחון ציסטה יש צורך בבדיקת אולטרסאונד. במידה ומדובר בציסטה "פשוטה", הווה אומר חלל אחד ללא מחיצות וללא חלק מוצק בדופן הציסטה, הרי שמדובר בממצא שפיר.
במידה ובאולטרסאונד מוגדר הממצא כמוצק, הרי שמדובר בגוש שפיר. לעתים רחוקות מסתמן גוש סרטני כגוש בעל מראה רנטגני שפיר (ממוגרפיה, אולטרסאונד). במצב זה בדרך כלל המראה הרנטגני השפיר מכוון לגידול סרטני שמתנהג באופן שפיר (פחות אלים) יחסית לרגיל.
אסימטריה
זהו ממצא שכיח יחסית עם רקמה "דחוסה" או לבנה יותר באיזור מסויים בשד בצילום, ללא גוש מוגדר. בדרך כלל יומלץ על אולטרסאונד, בכדי לבדוק אם מדובר בכל זאת בגוש. למרות שבדרך כלל מדובר בממצא שפיר, אסימטריה יכולה גם לייצג גידול סרטני ולכן מחייבת התייחסות יסודית.
איכות הממוגרפיה
ככלל, מקובלת ההערכה שממוגרפיה יכולה לאבחן כ-85% מהגידולים הסרטניים בלבד. ממחקרים עדכניים נראה שייתכן ושיעור ההחמצה של גידולים הוא אף גבוה משנהוג היה לחשוב.
תשובה תקינה של ממוגרפיה בנוכחות של גידול שכיחה יותר כשרקמת השד בלוטית יותר - ולכן איזורים נרחבים נראים לבנים או דחוסים יותר בצילום. דבר זה מקשה על איתור גידולים, הנראים בדרך כלל לבנים אף הם. ריבוי רקמה בלוטית לבנה, האופייני יותר בנשים צעירות, לא שולל אפשרות של גילוי גידול - אך מוריד את יעילות הבדיקה. רקמה בלוטית או "דחוסה" יחסית אופיינית גם לנשים אחר הפסקת המחזור החודשי המטופלות בטיפול הורמונלי חלופי.
צילום הממוגרפיה מוערך, לכן, לפי החלק היחסי של הרקמה הבלוטית (בסולם שכולל 4 דרגות). ככל שקיימת פחות רקמה בלוטית ויותר רקמה שומנית הדירוג נמוך יותר - ורמת המידע שניתן לקבל מהצילום גבוהה יותר.
לכן כשהדירוג גבוה, רמת האינפורמציה העשויה להתקבל נמוכה יותר, ויש פחות ביטחון שניתן לשלול נוכחות גידול, גם כשאין עדות לכך בצילום. במצב זה רצוי להשלים את הבדיקה על ידי אולטרסאונד.
שיעור הבדיקות בהן מדורגת סמיכות הרקמה כגבוהה, עם רמת אינפורמטיביות נמוכה יחסית יורד בכ-20% כשמדובר בבדיקת ממוגרפיה חדישה יחסית - ממוגרפיה דיגיטלית. בקבלת תשובת ממוגרפיה "תקינה", לגיטימי ורצוי לשאול מה רמת האינפורמטיביות של הבדיקה והאם יש מקום גם לאולטרסאונד.
השימוש באולטרסאונד של השד בשנים האחרונות כבדיקת סקר משלימה לממוגרפיה התפתח מאד בשנים האחרונות. במכוני הדמיית שד ברמה גבוהה ימליצו על אולטרסאונד להשלמת הבדיקה במידה ואיכות הממוגרפיה לא אופטימלית, גם כשאין ממצא חשוד בממוגרפיה. מחקרים מראים כי תוספת של אולטרסאונד במצבים אלו, מעלה את שיעור האבחון המוקדם של גידולים סרטניים בכ-30%.
ד"ר משה כרמון: מנהל השירות לרפואת השד בביה"ח "שערי צדק". כירורג מומחה ומנתח בכיר, מתמחה ברפואת וכירורגיית שד.
המרכז לכירורגיה הוא פרי חזונם המשותף של טובי המנתחים בארץ שנועד, לראשונה בישראל, לספק שירותי רפואה מתקדמים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר של בית חולים פרטי, בנוחות של טיפול אישי ובעלות השווה לכל נפש.
אתר המרכז לכירורגיה: http://www.surgicalgroup.co.il/
המרכז לכירורגיה הוא פרי חזונם המשותף של טובי המנתחים בארץ שנועד, לראשונה בישראל, לספק שירותי רפואה מתקדמים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר של בית חולים פרטי, בנוחות של טיפול אישי ובעלות השווה לכל נפש.
אתר המרכז לכירורגיה: http://www.surgicalgroup.co.il/
